שלום מירב,
במציאות הישראלית , ובמיוחד בזמנים רגישים של חוסר וודאות , הקשר בין סבים וסבתות לנכדיהם , מתגלה לא אחת כקשר עמוק ומשמעותי. הסבים והסבתות אינם רק "שחקני משנה " במערך המשפחתי , אלא, לעיתים הופכים לדמויות מרכזיות בגידול, בליווי ובהענקת תחושת הוודאות והביטחון לדור הצעיר.
אם כך, מה המשמעות של קשר זה מבחינה משפטית , חברתית ואנושית?
מה קובע הדין בישראל ?
למרות המשמעות הרבה של הקשר בין הסבתות והסבים לנכדיהם, הדין הישראלי עדיין נוקט בגישה שמרנית יחסית. סעיפים 28 , 28 א' ו- 28 ב' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962, מתייחסים לקשר שבין סבים וסבתות לנכדיהם במקרה שאחד מן ההורים נפטר . הסעיפים נועדו לתת מענה למצבים שבהם נותר הורה יחיד, ולעיתים הסבים והסבתות מצד ההורה שנפטר מוצאים עצמם מורחקים מהקשר עם הנכדים.
עם השנים , הבינו את החשיבות של הקשר בין הסבתות והסבים לנכדיהם והפסיקה החלה להרחיב את הפרשנות , כאשר עיקרון טובת הילד עומד לנגד עיניו של בית המשפט.
בין הפסיקות הבולטות :
תמ"ש 11102-08-12 – בית המשפט קבע , כי טובת הילדה מחייבת פגישות סדירות עם הסב מצד אביה שנפטר ונקבע זמנים קבועים לפגישות אלה.
בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית – בית המשפט העליון הדגיש כי טובת הילד כוללת שימור הקשרים עם הדמויות המטפלות המשמעותיות בילד לרבות הסבים והסבתות.
תמ"ש 23678-07-17 – בית המשפט פסק לטובת סבא וסבתא מצד אם שנפטרה וקבע כי נתק מהם עלול לפגוע בזהות הרגשית של הילד.
יחד עם פסיקות אלה, עדיין אין זכות קנויה, כללית ואוטומטית לסבים וסבתות לקיים קשר עם נכדיהם.
הזכות לקשר היא גם זכות הילד ולא רק זכות הסבים והסבתות
בהקשר זה, ראוי להפנות לאמנת האו"ם לזכויות הילד 1989 , שאושרה על ידי מדינת ישראל בשנת 1991 . סעיף 9 (3 ) לאמנה קובע כי ילד הזקוק לכך, יוכל לשמור על קשר אישי וישיר עם שני הוריו באופן קבוע, למעט מקרים שבהם הדבר נוגד את טובתו. הפרשנות המקובלת בקרב משפטנים ופסיכולוגים , היא שזכות הילד לשמירה על קשרים משפחתיים אינה מוגבלת רק להוריו, אלא עשויה לכלול גם סבים וסבתות, אחים ואחיות ובני משפחה אחרים, כל עוד מדובר בקשרים משמעותיים עבורו ואינם מזיקים לו.
משפט משווה :
במדינות רבות ניכרת הכרה פורמלית ורחבה יותר במעמדם של הסבים והסבתות. למשל :
בצרפת, החוק מעניק לילד " זכות לקיים קשר עם סביו, אלא אם הוכח אחרת "
בקנדה : יש פרובינציות שבהן הסבים והסבתות יכולים לבקש הסדרי קשר גם ללא תנאים מקדימים עם נכדיהם.
באנגליה : נדרש אישור לפנייה לבית המשפט, אך זה ניתן ברוב המקרים, כאשר היה קשר קודם.
יוזמות חקיקה בארץ
בישראל , בשנת 2003 הונחה בפני הכנסת הצעת חוק שנועדה להרחיב את זכותם של סבים וסבתות לשמור על קשר עם נכדיהם גם כאשר שני ההורים בחיים- וזאת במקרים של נתק וניכור לא מוצדק. הצעת החוק לא הבשילה עדיין , לצערי, לידי חקיקה מחייבת, אך מצביעה על מגמה ערכית וחברתית שקרוב לוודאי משפיעה על פסיקות בית המשפט ומעמידה את טובת הילד ככזו הכוללת גם קשרים עם משפחתו המורחבת.
ספרות מחקרית
הספרות המחקרית מהשנים האחרונות מדגישה כי קיים שיפור במצבו של הילד , במידה וקיים קשר בינו לבין המשפחה המורחבת. מחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד מצא כי ילדים המקיימים קשר תדיר וקרוב עם הסבים והסבתות, נהנים מיציבות רגשית גבוהה יותר, יכולת התמודדות טובה יותר עם שינויים ושיעורים נמוכים יותר של בעיות התנהגות.
מחקרים נוספים שהתפרסמו חיזקו את הממצא לפיו הקשר בין הסבים והסבתות תורם להתפתחות של הדימוי העצמי של הילד ולתחושת השייכות שלו, במיוחד כאשר מתקיים רצף של קרבה, תמיכה וליווי בחיי היום יום.
במקרה של מחלוקות
כאשר נוצר קונפליקט בין סבים להורים סביב סוגית הקשר עם הנכדים – הדרך העדיפה, המכבדת והיעילה ביותר להתמודד עם המחלוקות היא באמצעות גישור משפחתי. בגישור ניתן למצוא פתרונות המותאמים אישית, בגישה רגישה ומכבדת ושאינה שיפוטית מבלי להעמיק את הפערים ולערב את הילדים. הגישור יבנה קשר מחודש בין כולם.
ההליך המשפטי נושא עימו , לא פעם מחירים רגשיים כבדים לכל הצדדים ובעיקר לילד, שמוצא עצמו בלב הסכסוך בין המבוגרים שהוא אוהב.
סיכום
סבים וסבתות אינם רק חלק מהעבר – הם עוגן משמעותי בהווה של הילד. ההכרה המשפטית בישראל עדיין מצומצמת, אך בפסיקה ובמחקר ניכרת מגמה להרחבת ההגנה על הקשר הזה. כאשר מתפתחות מחלוקות – גישור משפחתי יכול להוות חלופה מועדפת לבית משפט ויוכל להבטיח שהקשר לא יאבד בסופו של דבר.
0503150010